מה זו בעצם שטיפה, ולמה קוראים לה ככה?
במספרות בארץ "שטיפה" היא מילה שכולם מבינים, אבל מעטים יודעים להסביר. בעולם קוראים לזה גלוס, גלייז או טונר, ובשפה המקצועית מדובר ברוב המקרים בצבע דמי-פרמננטי (Demi-permanent). השם העברי כנראה נולד מהתחושה שהצבע "נשטף" החוצה עם הזמן, וזה בדיוק ההבדל המרכזי בינו לבין צבע רגיל.
כדי להבין למה שטיפה מתנהגת אחרת, צריך להכיר את מבנה השערה. יש לה שכבה חיצונית של קשקשים (הקוטיקולה), ומתחתיה הקורטקס, השכבה העבה שבה נמצא הפיגמנט הטבעי. צבע קבוע משתמש בסביבה בסיסית, בדרך כלל אמוניה או אתנולאמין, כדי לפתוח את הקשקשים ולהגיע עמוק לקורטקס. שטיפה עובדת בלי החומרים האלה.
לפי סקירה שפורסמה ב-International Journal of Trichology, צבעים דמי-פרמננטיים מכילים מי חמצן בריכוז של כ-2%, לעומת כ-6% בצבע קבוע. הם לא מבהירים את גוון השיער, הם פחות יעילים בכיסוי שיער לבן, ולעיתים משתמשים בהם במיוחד כדי להוסיף ברק ולהעצים את הגוון הקיים. אותה סקירה מציינת שהם דוהים אחרי 10 עד 15 חפיפות, ולפעמים מוקדם יותר.
מה שטיפה יכולה לעשות לשיער שלך
הכוח של שטיפה הוא בעדינות שלה. היא לא פותחת פרק חדש במראה, היא מדייקת את הפרק הקיים. אלה המצבים שבהם אני ממליץ עליה בלב שלם:
רענון צבע שדהה. צבע קבוע לא נעלם מהשערה, אבל הגוון שלו משתנה עם הזמן. חום עשיר הופך לכתום-אדמדם, בלונד בז' מצהיב. שטיפה מחזירה את הגוון למקום בלי לחזור על צביעה מלאה לכל האורך.
איחוד בין שורש לקצוות. קורה הרבה שהשורש נצבע כל חודש והקצוות נשארים עם צבע ישן ועייף. במקום למשוך צבע קבוע עד הקצוות בכל פעם, אני צובע את השורש בצבע הקבוע ומעביר שטיפה על האורכים. התוצאה אחידה יותר, והקצוות לא עוברים שוב ושוב את אותו תהליך חזק.
ברק. שיער שמחזיר אור נראה בריא יותר, גם כשהוא לא השתנה בשום דבר אחר. כשהקשקשים שוכבים חלקים, האור משתקף בצורה אחידה. זה חלק מהסיבה ששטיפה שקופה פופולרית כל כך לפני אירועים.
נטרול גוון לא רצוי. על זה אני כותב בהרחבה במאמר נפרד על שטיפה על גוונים, אבל העיקרון פשוט: פיגמנט מהצד השני של גלגל הצבעים מבטל את הגוון העודף.
טשטוש של שיער לבן ראשון. אצל מי שיש לה עשרה או חמישה עשר אחוז שיבה, שטיפה יכולה להפוך את השערות הלבנות לגוונים עדינים במקום לנקודות בולטות. זה לא כיסוי, וחשוב לי להגיד את זה מראש.
ומה היא לא יכולה לעשות?
כאן אני מקפיד להיות ישיר, כי ציפייה לא נכונה משטיפה היא המקור הנפוץ לאכזבה.
היא לא מבהירה. מי שרוצה לעבור מחום כהה לבלונד דבש צריכה תהליך הבהרה, ושטיפה יכולה לבוא רק אחריו, כשלב הגימור. בלי הבהרה, שום פיגמנט לא יהפוך שיער כהה לבהיר.
היא לא מכסה שיבה מלאה. בשיער שרובו לבן, שטיפה תיתן גוון שקוף ומעודן, ובחלק מהמקרים זה בדיוק מה שהלקוחה רוצה. אבל מי שמצפה לכיסוי אטום של 100% צריכה צבע קבוע.
היא לא מתקנת שיער פגום. השיער ייראה מבריק ורך יותר אחריה, אבל שערה שבורה נשארת שבורה. אם הקצוות מפוצלים, הפתרון הוא מספריים, ואחר כך אפשר לדבר על ברק.
והיא לא מחליפה תיקון צבע מורכב. צבע ביתי כהה מדי שהצטבר שכבה על שכבה לא יתבהר משטיפה. במצב כזה אני מעדיף לשבת עם הלקוחה על תוכנית של כמה ביקורים.
שטיפה או צבע קבוע: איך בוחרים?
זו אולי השאלה שאני נשאל הכי הרבה בכיסא, והתשובה שלי תמיד מתחילה בשאלה חזרה: מה את רוצה שיקרה לשיער בעוד חודשיים?
צבע קבוע נבנה כדי להישאר. הוא נכנס לקורטקס, יכול להבהיר, מכסה שיבה, ומה שמשתנה עם הזמן הוא בעיקר השורש שצומח. זה אומר שכל החלטה על צבע קבוע היא התחייבות: אם לא תאהבי את הגוון, תצטרכי לצבוע מעליו או לחכות שיצמח.
שטיפה נבנית כדי לדהות. היא מתאימה למי שרוצה להתנסות, לרענן או לדייק, בלי קו שורש חד ובלי התחייבות ארוכה. אם הגוון לא בדיוק מה שדמיינת, הוא ייחלש עם החפיפות.
בפועל, ההבחנה נראית כך:
רוצה להבהיר, גם בדרגה אחת? צבע קבוע או הבהרה.
רוצה כיסוי מלא לשיבה? צבע קבוע.
הצבע שלך בסדר, רק דהה או איבד ברק? שטיפה.
רוצה לנסות גוון חם או קר לפני התחייבות? שטיפה.
יש לך שורש צבוע וקצוות עייפים? שניהם יחד, כל אחד במקום שלו.
הבחירה הזאת לא חייבת להיות "או-או". חלק גדול מתוכניות הצבע שאני בונה משלבות את שני הסוגים, כי כל אחד עושה משהו שהשני לא יודע לעשות.
איך אני מחליט אם שטיפה היא הצעד הנכון עבורך?
כל תור צבע אצלי מתחיל בשיחה, ובשטיפה השיחה הזאת חשובה במיוחד, כי ההבדל בין תוצאה מדויקת לתוצאה "בערך" נקבע כבר בשלב הזה. אלה הדברים שאני בודק:
הבסיס הטבעי. מה הגובה של השיער בשורש, בסולם שבין שחור לבלונד בהיר מאוד. שטיפה עובדת על מה שקיים, לכן הבסיס קובע מה אפשרי.
מה עבר על השיער. צבע קבוע, הבהרה, החלקה, חינה, צבע ביתי, או ים וכלור בקיץ. כל אחד מהם משנה את האופן שבו השערה תקלוט פיגמנט.
מה מפריע לך בצבע היום. "הצבע שלי עייף" יכול להיות גוון, יכול להיות חוסר ברק, ויכול להיות הבדל בין שורש לקצוות. כל אחד מקבל שטיפה אחרת.
כמה תחזוקה מתאימה לך. שטיפה דורשת רענון. אם אין לך זמן או רצון לחזור כל כמה שבועות, אני אגיד לך את זה ונחפש פתרון אחר.
כמה זמן שטיפה מחזיקה, ומה יכול לפגוע בה?
המספר שמקובל בספרות המקצועית הוא 10 עד 15 חפיפות. אצל מי שחופפת פעמיים בשבוע זה יכול להיות חודש וחצי, ואצל מי שחופפת כל יום זה שבועיים. זו הסיבה שאני שואל כל לקוחה כמה פעמים בשבוע היא חופפת לפני שאני מבטיח משהו.
יש כמה גורמים שמאיצים את הדהייה:
מים חמים מאוד. חום פותח את הקשקשים ומשחרר את הפיגמנט.
שמש. לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (AAD), השמש עלולה להפוך שיער לחלש, יבש ודהוי, במיוחד שיער צבוע או מובהר. היא ממליצה על כובע רחב שוליים ביציאה החוצה.
שיער נקבובי. מה שנכנס מהר, יוצא מהר. בקצוות מובהרים שטיפה דוהה לפני שהיא דוהה בשורש.
שמפו ניקוי עמוק. שמפו שנועד להסיר שאריות מוצרים מסיר גם פיגמנט עדין.
כלור ומי ים. בקיץ הישראלי זה גורם מרכזי. מי ששוחה הרבה תרוויח מכובע ים ומשטיפה במים מתוקים מיד אחרי.
שגרה ביתית שמאריכה את הברק
אין פה סודות גדולים, יש הרגלים. לחפוף במים פושרים. למרוח את השמפו על הקרקפת ולא לשפשף את האורכים. להשתמש במרכך אחרי כל חפיפה. לייבש בעדינות במגבת, בלחיצה ולא בשפשוף. ולהגן מחום לפני מחליק או מסלסל.
כתבתי עוד על השגרה הזאת במאמר 5 טיפים לשמירה על שיער צבוע לאורך זמן, ורוב הכללים שם תקפים גם לשטיפה, אפילו יותר, כי הפיגמנט שלה יושב קרוב יותר לפני השטח.
מה קורה כשהשטיפה דוהה?
כאן נמצא אחד היתרונות שהכי פחות מדברים עליהם. צבע קבוע משאיר אחריו קו ברור בשורש, ואחרי שישה שבועות כולם רואים איפה הוא נגמר. שטיפה נחלשת בהדרגה ובאופן אחיד יחסית, והשיער חוזר לאט לגוון שהיה לו קודם.
כשהשטיפה נעשתה על צבע קבוע, מה שנחשף מתחת הוא הצבע הקיים עם הגוון שלו. אצל בלונדיניות זה בדרך כלל חזרה הדרגתית של החום הצהבהב, ואצל שיער חום כהה זה יכול להיות גוון נחושתי קל. זה לא סימן שמשהו השתבש, זה פשוט הבסיס שחוזר להיראות.
המשמעות המעשית היא שאין "יום אחד" שבו השיער נראה פתאום לא מטופל. יש תקופה שבה הברק יורד מעט והגוון מתרכך, ואז מגיע הזמן לרענון. לקוחות רבות מעדיפות לתזמן את הרענון לפני אירוע או חופשה, וזה הגיוני לגמרי.
שטיפה לצד צבע קבוע, החלקה ושיבה
שטיפה כמעט אף פעם לא עומדת לבד. ברוב המקרים היא חלק מתוכנית צבע רחבה יותר, ויש כמה שילובים שכדאי להכיר.
אחרי צבע קבוע או הבהרה
זה השימוש הקלאסי. אחרי הבהרה, השיער חושף פיגמנט בסיסי חם, צהוב או כתום, ושטיפה מגיעה כדי לגמור את הגוון. בצבע קבוע, כמו שכתבתי קודם, היא עוזרת לאחד בין השורש החדש לאורכים הישנים. בשני המקרים זה יכול לקרות באותו תור.
לפני או אחרי החלקה
פה אני זהיר. החלקה וצבע הם שני תהליכים כימיים, וסדר הפעולות משנה את התוצאה ואת בריאות השיער. ברוב המקרים אני מעדיף להפריד ביניהם בכמה ימים ולא לעשות את שניהם ברצף באותו יום, וההחלטה המדויקת תלויה בסוג ההחלקה ובמצב השיער. הרחבתי על השיקולים האלה במאמר החלקה לשיער צבוע.
בשיער עם שיבה ראשונה
שטיפה יכולה להיות גשר מצוין בשנים שבהן השיער הלבן רק מתחיל להופיע. במקום להתחייב לצבע קבוע ולשורש שמופיע כל ארבעה שבועות, אפשר לרכך את הניגוד. כשאחוז השיבה עולה, בדרך כלל מגיע רגע שבו שטיפה כבר לא מספיקה, ואני אגיד לך כשהוא יגיע.
אחרי קיץ של ים, בריכה ושמש
סוף הקיץ הוא העונה שבה אני עושה הכי הרבה שטיפות, וזה לא מקרי. אחרי חודשיים של שמש, כלור ומי מלח, הצבע איבד גוון, האורכים יבשים והקצוות נראים דהויים יותר מהשורש. במצב כזה אני מתחיל בגזירה של הקצוות שנפגעו, ורק אחר כך מעביר שטיפה שמחזירה אחידות וברק. הסדר חשוב: אין טעם לצבוע קצוות שעומדים להיגזר.
איך מתכוננים לתור לשטיפה?
ההכנה פשוטה, אבל היא עוזרת לי לדייק. כדאי להגיע עם שיער יבש, בלי שכבה עבה של מוצרי עיצוב, כדי שאוכל לראות את הגוון האמיתי באור יום ולא דרך ספריי או שמן.
אם יש לך תמונה של גוון שאהבת, תביאי אותה. אני לא אעתיק אותה אחד לאחד, כי היא צולמה על שיער אחר ובתאורה אחרת, אבל היא עוזרת לי להבין אם "חום חם" אצלך זה קרמל או שוקולד. תמונה של גוון שלא אהבת עוזרת לפעמים אפילו יותר.
ובעיקר, לספר לי את האמת על ההיסטוריה של השיער. חינה מלפני שנה, צבע ביתי מהסופר, החלקה שנעשתה במקום אחר, הכול רלוונטי. אני לא שופט, אני רק צריך לדעת עם מה אני עובד.
איך נראה תור לשטיפה אצלי במספרה?
שטיפה היא טיפול קצר יחסית, אבל יש בו סדר שאני לא מדלג עליו.
ייעוץ ומבחן קווצה. אם יש ספק לגבי הקליטה, בעיקר בשיער מובהר או אחרי צבע ביתי, אני בודק קודם על קווצה אחת פנימית. זה לוקח עוד כמה דקות וחוסך הפתעות.
חפיפה עדינה וייבוש במגבת. שטיפה נמרחת בדרך כלל על שיער לח ולא רטוב, כדי שהפיגמנט יתפזר בצורה אחידה ולא יתדלל במים.
מריחה לפי חלוקה. אני עובד בשבילים, עם מברשת, ומתחיל מהאזורים שצריכים הכי הרבה זמן. מי שנכנסת עם אותו הבדל בין שורש לקצוות ויוצאת עם צבע אחד, זה בגלל השלב הזה.
זמן עבודה מבוקר. זמן ההשהיה נקבע לפי הוראות היצרן של הפורמולה שאני עובד איתה, ואני לא מתרחק מהכיסא. גוון שמתפתח מהר מדי על אזור נקבובי נבדק ונשטף בזמן.
שטיפה, מרכך ופן. אחרי שהצבע יורד במים, אני סוגר עם מרכך מתאים ומייבש. הברק האמיתי של שטיפה נראה רק אחרי הייבוש, ולכן אני תמיד מראה את התוצאה על שיער יבש ולא רטוב.
אם בא לך לראות איך זה נראה בפועל, יש דוגמאות לעבודות צבע בגלריה, ועל שאר השירותים שלי אפשר לקרוא בעמוד צביעת שיער.
לסיכום
שטיפה טובה נראית כמו שיער שפשוט נולד עם הגוון והברק האלה. היא מרעננת, מאחדת ומשפרת, אבל היא עובדת רק על מה שכבר קיים בשיער. לכן העבודה האמיתית קורית לפני שהיא נמרחת: באבחון הבסיס, בהבנת ההיסטוריה של השיער ובקריאת הנקבוביות שלו.
אם הצבע שלך נראה עייף, אם יש הבדל שמפריע לך בין השורש לקצוות, או שאת פשוט רוצה ברק לפני אירוע, אני מזמין אותך לקבוע תור נסתכל יחד על השיער באור טוב, ואגיד לך בכנות אם שטיפה היא מה שהוא צריך. אפשר גם להכיר קצת יותר את הדרך שלי בעמוד האודות ולקרוא מה לקוחות כתבו בעמוד ההמלצות.
