איך לדעת אם הפנים שלכן באמת עגולות
לפני שמדברים על גזרות כדאי לוודא שאנחנו מדברים על אותו דבר. הרבה נשים שאומרות לי "יש לי פנים עגולות" מתכוונות בעצם ל"אני לא אוהבת את הלחיים שלי", וזה לא אותו דבר.
בדיקה שלוקחת חצי דקה מול מראה, עם השיער אסוף לאחור:
מדדו את רוחב הפנים בנקודה הרחבה ביותר, לרוב בגובה עצמות הלחיים. אחר כך מדדו את האורך, מקו השיער עד קצה הסנטר.
בפנים עגולות שתי המידות דומות, בהפרש של עד עשרה אחוזים, וקו הלסת רך ומעוגל ולא זוויתי.
אם האורך גדול משמעותית מהרוחב, הפנים אינן עגולות אלא סגלגלות או מוארכות, וכל העצות כאן פחות רלוונטיות לכן.
ואם הרוחב דומה לאורך אבל קו הלסת חד וזוויתי, מדובר בפנים מרובעות. הן דורשות גישה הפוכה בחלק מהדברים, בעיקר בשאלת הריכוך.
הבחנה נוספת שאני עושה בכיסא: יש הבדל בין פנים עגולות מבנית לבין פנים שנראות מלאות בגלל מבנה גוף או שינויי משקל. בשנייה הרוחב מרוכז בחלק התחתון של הפנים ובאזור הצוואר, ולכן מה שעובד שם הוא שונה. גזרה שנעצרת בדיוק בגובה הסנטר תדגיש את האזור הזה, וגזרה שממשיכה מתחת לקו הלסת תפנה אותו.
העיקרון היחיד שצריך לזכור
כל שאר המאמר נגזר מהמשפט הזה: העין קוראת קווים.
קו אנכי מאריך. קו אופקי מרחיב. גזרה היא בסך הכל אוסף של קווים שאני מצייר סביב הפנים.
בפועל זה אומר שלושה דברים:
נפח שיושב בחלק העליון של הראש מוסיף גובה, והגובה מאריך את כל הפרופורציה.
שיער שנופל לאורך הלחיים בקו אלכסוני יוצר קווים אנכיים שחותכים את העיגול.
קו קצה אופקי וישר, שנעצר בדיוק בנקודה הרחבה ביותר של הפנים, הוא הדבר היחיד שאני באמת ממליץ להימנע ממנו.
הגזרות שעובדות
קארה ארוך, במיוחד בגרסה הזוויתית
הבחירה הראשונה שלי עבור רוב הנשים עם פנים עגולות. האורך שנעצר על עצם הבריח או מעט מתחת לקו הלסת מושך את העין למטה, והוא עובר את הנקודה הרחבה במקום להיעצר בה.
הגרסה הזוויתית, שבה הקדמה ארוכה יותר מהעורף בקו אלכסוני, עובדת אפילו טוב יותר. האלכסון עצמו הוא קו שמאריך. הרחבתי על הגזרה הזו במאמר על תספורת קארה ארוך.
מה שחשוב: להימנע מקו ישר לגמרי שנעצר בגובה הלחיים. זו בדיוק הנקודה שבה קארה הופך למסגרת עגולה סביב פנים עגולות.
שכבות ארוכות שמתחילות מתחת לסנטר
השכבה הראשונה קובעת יותר מכל השאר. אם היא מתחילה בגובה הלחיים, היא מוסיפה נפח בדיוק במקום שאתן רוצות להצר. אם היא מתחילה מתחת לקו הלסת, היא יוצרת תנועה בלי להרחיב.
זו העצה שאני נותן הכי הרבה בנושא הזה, והיא כמעט אף פעם לא מופיעה במדריכים.
פיקסי עם נפח עליון
כאן אני חוזר לפתיחה. פיקסי עובד יפה מאוד על פנים עגולות בתנאי אחד: שהאורך למעלה גדול משמעותית מהאורך בצדדים.
צדדים קצרים מאוד מצרים את קו הפנים, והגובה למעלה מאריך. השילוב הזה עושה בדיוק את מה שפנים עגולות צריכות. פיקסי אחיד לגמרי, באותו אורך מסביב, עושה את ההפך המדויק.
גזרה אסימטרית
צד אחד ארוך מהשני, בהפרש נראה לעין. האסימטריה שוברת את הסימטריה של העיגול, וזו אחת הדרכים האפקטיביות ביותר. היא נועזת יותר ודורשת תחזוקה מדויקת, כי כל צמיחה לא אחידה בולטת.
שיער ארוך עם שכבות פנים
לא כולן רוצות לקצר, וזה בסדר גמור. שיער ארוך עובד על פנים עגולות כשיש בו שכבות שמסגרות את הפנים ומתחילות מתחת לקו הלסת, ובעיקר כשהוא לא נשאר שטוח בחלק העליון. שיער ארוך ושטוח לגמרי הוא הצירוף היחיד שבאמת פחות מחמיא.
הגזרות שאני ממליץ להימנע מהן
קארה קצר בקו ישר שנעצר בגובה הלחיים. זו הגזרה שהכי מרחיבה. הקו האופקי יושב בדיוק בנקודה הרחבה ביותר, והתוצאה היא מסגרת שמדגישה את מה שרציתן לרכך.
נפח בצדדים. תסרוקות מנופחות בצדדים, סלסול שמתחיל מגובה האוזן, או פן שמכניס אוויר לצדדים בלבד. כולן מוסיפות רוחב במקום הלא נכון.
גזרה אחידה לגמרי בלי שום שכבה. היא יוצרת קו קצה חזק, וכשהוא נופל בגובה הלא נכון הוא עובד נגדכן.
פוני ישר וכבד. על זה יש לי סעיף שלם.
הפוני: הנושא הכי שנוי במחלוקת
רוב המדריכים אומרים שנשים עם פנים עגולות צריכות להימנע מפוני. אני לא מסכים עם הניסוח הזה, וזו אחת הנקודות שאני נחרץ לגביהן.
מה שלא עובד: פוני ישר, כבד ומלא, שנעצר על הגבות בקו אופקי. הוא מקצר את הפנים בכך שהוא מכסה חלק מהמצח, והוא מוסיף עוד קו אופקי לפרצוף שכבר יש בו יותר מדי.
מה שכן עובד:
פוני צדדי. הוא יוצר קו אלכסוני, וזה בדיוק סוג הקו שמאריך.
פוני וילון. מתחלק באמצע ומתארך לצדדים, וכך הוא פותח את המצח ומייצר שני קווים אנכיים לאורך הפנים. זו האפשרות שאני מציע הכי הרבה.
פוני ארוך ודליל. קליל, מגיע לגובה עצם הלחיים, ומראה חלק מהמצח דרכו.
ההבדל בין פוני שמחמיא לפוני שלא הוא לרוב סנטימטר וחצי ומידת הצפיפות שלו, ולא עצם קיומו.
איפה הצבע נכנס
זה חלק שהרבה נשים לא מודעות לו, והוא משפיע לא פחות מהגזרה.
גוון כהה אחיד לגמרי משטח את הפנים ומדגיש את המתאר החיצוני שלהן. גוון עם עומק ותנועה עושה את ההפך.
מה שאני עושה בפועל על פנים עגולות: משאיר את הצבע כהה יותר בשורש ובאזור הצדדים, ומוסיף הבהרות עדינות בקווצות שנופלות לאורך הפנים ובחלק העליון. ההבהרות הבהירות מושכות את העין למרכז ולמעלה, והכהה בצדדים מצר את המסגרת.
זו טכניקה שדורשת התאמה אישית לגוון העור והשיער, ואי אפשר להעתיק אותה מתמונה. אפשר לקרוא עוד בעמוד צביעת שיער, ולראות דוגמאות בגלריה.
עיצוב יומיומי שעובד לטובתכן
הגזרה נותנת את הבסיס, והעיצוב יכול לחזק או להרוס אותו.
הרימו את השורש בחלק העליון. ייבוש עם הראש מוטה קדימה, או הרמה עם האצבעות בזמן הפן, מוסיפים את הגובה שהגזרה תוכננה בשבילו.
החליקו את הצדדים ולא תנפחו אותם. מברשת עגולה שמושכת כלפי מטה בצדדים וכלפי מעלה בשורש העליון.
אם אתן מסלסלות, התחילו את הגל מתחת לגובה הלחיים. גל שמתחיל גבוה מוסיף רוחב בדיוק במקום הלא נכון.
קווצות סביב הפנים כלפי חוץ ולא כלפי פנים. קווצה שמתעקלת פנימה לכיוון הלחי מדגישה את העיגול.
תספורת שגדלה נכון
גזרה טובה על פנים עגולות צריכה לעבוד גם בשבוע השמיני, לא רק בראשון. זה שיקול שאני מכניס לתכנון מראש.
מה שקורה כשגזרה גדלה: הקו יורד. גזרה שנעצרה בבטחה מתחת לקו הלסת מגיעה אחרי חודשיים בדיוק לגובה הלחיים, כלומר לנקודה הרחבה. פתאום הגזרה שאהבתן מתחילה להרחיב, ואף אחד לא מבין למה.
לכן אני עושה שני דברים. הראשון, בוחר את הנקודה כך שגם אחרי שישה שבועות היא עדיין בטווח הבטוח ולא נופלת על הנקודה הרחבה. השני, מרכך את הקצה מראש. קצה מרוכך נראה טוב יותר בזמן הצמיחה מקצה חד, שנעשה כבד ולא אחיד.
מי שמגיעה כל שישה שבועות יכולה לקחת גזרה מדויקת יותר. מי שמגיעה פעמיים בשנה צריכה גזרה שסלחנית לצמיחה, וזו בחירה אחרת לגמרי.
שאלה שאני שומע כמעט בכל ייעוץ
"אז מה, אני צריכה להסתיר את הלחיים?"
לא. וזו בדיוק הנקודה שבה רוב הנשים ניגשות לעניין מהכיוון ההפוך.
הגישה של הסתרה מייצרת תוצאה צפויה: שיער שנופל על הלחיים משני הצדדים, מסגרת כבדה סביב הפנים, ומעט מאוד פנים שנשארות גלויות. מה שהעין קולטת בסוף הוא לא פנים צרות יותר, אלא פנים קטנות יותר בתוך מסגרת רחבה. זה מגדיל את הניגוד במקום להקטין אותו.
הגישה שאני עובד לפיה היא הפוכה. פותחים את הפנים, מוסיפים גובה, ומשאירים קווצות בודדות שנופלות לאורך ולא רוחב. הפנים נשארות גלויות, והעין עוברת עליהן מלמעלה למטה במקום מצד לצד.
אני אומר את זה בכנות ללקוחות שמגיעות עם בקשה מפורשת לכסות, ולפעמים זה שינוי תפיסה שלוקח ביקור או שניים. אבל זה עובד.
מה קורה כשמוסיפים משקפיים
זה משתנה שאף אחד לא מדבר עליו והוא משפיע ממש.
משקפיים מוסיפים קו אופקי חזק במרכז הפנים. על פנים עגולות זה הכיוון הפחות מוצלח, ולכן הגזרה צריכה לפצות.
מה שאני עושה: מוסיף יותר גובה בחלק העליון ממה שהייתי מוסיף בלי משקפיים, ומקפיד שהשכבות סביב הפנים יתחילו נמוך, מתחת לקו המשקפיים ולא בגובהם. שכבה שנעצרת בדיוק בגובה המסגרת מייצרת שני קווים אופקיים מקבילים, וזה בולט לעין.
גם המסגרת עצמה משנה. מסגרת מלבנית וזוויתית מוסיפה זווית לפנים עגולות ועובדת לטובתכן. מסגרת עגולה גדולה עושה את ההפך.
ומה עם תסרוקות אסופות
השאלה מגיעה בעיקר לפני אירועים, וגם כאן העיקרון זהה.
אסיפה גבוהה עובדת. קוקו גבוה או פקעת גבוהה מוסיפים גובה לראש ומאריכים את כל הפרופורציה, וזו האסיפה שאני ממליץ עליה יותר מכל.
אסיפה נמוכה בעורף פחות מחמיאה כשהיא צמודה לגמרי, כי היא חושפת את קו הפנים במלואו בלי לתת שום גובה. אם רוצים אסיפה נמוכה, כדאי להשאיר נפח בחלק העליון ולא למשוך את השיער חלק לאחור.
חצי אסוף הוא פשרה טובה. הוא מרים את החלק העליון ומשאיר קווצות שנופלות לאורך הפנים, וזה בדיוק הצירוף שעובד.
מה שאני נמנע ממנו: קווצות מסולסלות קצרות שיוצאות ליד האוזניים. הן מוסיפות רוחב בדיוק בנקודה הרחבה.
איך אני מגיע להחלטה בפועל
אני לא מסתכל על הפנים בלבד. יש ארבעה נתונים שאני אוסף לפני שאני מציע גזרה, וכולם משנים את התשובה.
המרקם. שיער עבה מתנפח בצדדים, וזה הדבר האחרון שפנים עגולות צריכות. בשיער עבה אני מסיר משקל בצדדים באופן אגרסיבי יותר. בשיער דק אני עושה בדיוק ההפך, כי הצדדים ממילא צמודים ואני צריך את הנפח למעלה.
גובה המצח. מצח נמוך יחד עם פנים עגולות מקצר את הפרופורציה עוד יותר, ואז פוני הוא כמעט תמיד רעיון רע. מצח גבוה נותן מרחב לעבוד איתו, ופוני וילון עובד יפה.
הצוואר. צוואר קצר מגביל את האפשרויות באורך הבינוני. גזרה שנעצרת בדיוק על הכתף במקרה כזה מבטלת את הצוואר לגמרי ומחברת את הראש לכתפיים בקו אחד. אני מעדיף אז או קצר בבירור, או ארוך שעובר את הכתף.
מה קורה בבוקר. מי שמייבשת בפן כל יום יכולה לקחת גזרה שדורשת עיצוב. מי שיוצאת עם שיער שהתייבש מעצמו צריכה גזרה שנופלת נכון לבד, וזו גזרה אחרת.
אני עובר על ארבעת הנתונים האלה בשיחה של שתי דקות, ורק אחר כך מציע. זו הסיבה שאני לא נותן המלצות לפי תמונה בוואטסאפ.
שלוש טעויות שאני רואה
לבחור גזרה מתמונה של מישהי עם צורת פנים אחרת. אותה גזרה בדיוק על פנים סגלגלות ועל פנים עגולות נותנת שתי תוצאות שונות לגמרי. אני תמיד שמח לראות תמונות, ואני אומר בכנות מה יקרה בפועל.
לחשוב שהפתרון הוא להסתיר. נשים רבות מבקשות ממני להשאיר שיער שיכסה את הלחיים. זה לרוב עושה את ההפך, כי שיער שנופל על הלחיים מוסיף רוחב באזור ומקטין את החלק הגלוי של הפנים.
להתעלם מהצוואר. גזרה נבחרת ביחס לפנים ולצוואר יחד. אותו אורך בדיוק נראה שונה על צוואר ארוך ועל צוואר קצר, וזה משנה איפה הקו צריך להיעצר.
מה עושים כשהתסרוקת עובדת אבל משהו עדיין לא מדויק
לפעמים הגזרה נכונה והתחושה עדיין לא. בדרך כלל אחד משלושה דברים.
הפרידה. קו פרידה באמצע, ישר וסימטרי, מדגיש את הסימטריה של פנים עגולות. הזזה של הפרידה שני סנטימטרים לצד יוצרת אלכסון וזה שינוי קטן עם אפקט גדול. אני מציע את זה לפני שאני מציע לקצר.
הגובה. אם השיער שטוח בשורש, שום גזרה לא תיראה כמו שתוכננה. לפעמים הפתרון הוא טכניקת ייבוש ולא מספריים.
הקצוות. קצוות יבשים ומפוצלים מתפרשים כנפח, והם מתנפחים לצדדים. קיצוץ של חצי סנטימטר משנה את המראה יותר ממה שנשמע.
לפני שמשנים גזרה לגמרי, שווה לנסות את שלושת אלה.
מה לבקש כשאתן יושבות על הכיסא?
אל תגידו "משהו שמחמיא לפנים עגולות". זה משפט שאפשר לפרש בעשר דרכים.
תגידו במקום זה:
איפה בדיוק אתן רוצות שהאורך ייעצר, בהצבעה על הגוף.
האם אתן פתוחות לפוני ולאיזה סוג.
האם אתן מסלסלות או מחליקות בבוקר, כי זה משנה את הגזרה מהיסוד.
מה הפריע לכן בגזרה הקודמת.
זה מספיק כדי שאבנה משהו שמתאים, וזה חוסך את השיחה שבה מנסים לנחש.
הבדיקה האמיתית של גזרה טובה על פנים עגולות היא לא איך היא נראית ביום שיצאתן מהכיסא. היא איך היא נראית בבוקר השלישי, כשאף אחד לא עיצב אותה. בואו נדבר לפני שאתן מחליטות, ואפשר לקרוא על הדרך שאני עובד בה בעמוד אודות.
